ארבעה ימים עברו מאז הטבח המזוויע בבית הכנסת "עץ חיים" בפיטסבורג וחברי הקהילה היהודית הגדולה בעיר עדיין לא מצליחים לעכל את מימדי האסון. בני המשפחות, חברים, מכרים ועוד עוברים מלוויה ללוויה, משבעה לשבעה ומתקשים למצוא את האפשרות לעצור לרגע ולהבין את מה שהתרחש באותם רגעים נוראים.

ארונה של ג'ויס פיינברג מובא היום לקבורה (צילום: ניו יורק טיימס)

"אנחנו רגילים להתמודד עם מוות ולוויות אך אף פעם לא התמודדנו עם משהו כזה", אמרה בת' ברקוביץ', בעלת הסופרמרקט הכשר האחרון בפיטסבורג, " ברקוביץ' המספקת את האוכל לכל הלוויות של הרוגי הטבח וגם לכל שבעה, לא נחה לרגע וגם כך מתקשה לעכל מה שקרה: "לא היה לי את הזמן לתת להכול לשקוע".

לאחר שאתמול נערכו ארבע לוויות של הרוגי האסון, היום נערכו שלוש נוספות כאשר מלווין וקס בן ה-88 שהיה החזן בתפילת השחרית בזמן שהחל הטבח בבית הכנסת, אירווינג יונגר בן ה-69, שהיה סוכן נדל"ן בגימלאות וג'ויס פיינברג בת ה-75, חוקרת אוניברסיטה בעברה, הובאו למנוחת עולמים.

"היא הייתה האדם הכי סובלני ועדין שאי פעם הכרתי", סיפר בכאב אחיה של ג'ויס פיינברג המנוחה, רוברט ליבמן שלא ידע את נפשו מרוב צער: "זה בלתי ניתן לתיקון. אחותי מתה, אחותי נרצחה", אמר ליבמן בכאב, "אין אף אדם שאני מכיר כמו שאני מכיר אותה, היא הייתה כולה טוב".

אתמול נערכו הלוויותיהם של דויד וססיל רוזנטל, אח ואחות שנספו בפיגוע הרצחני (צילום: גטי אימג'ס/AFP)

ביהדות נהוג כמובן לקבור את הנפטרים מהר ככל האפשר כדי לא "להלין" את המת יתר על המידה, כלומר לא לעכב את קבורתו. המצב שנוצר בפיטסבורג גורם לכך שיש לוויות שנערכות כמה ימים טובים לאחר הפטירה וכך נשארים בני משפחות הנרצחים בפיגוע במצב המוגדר בהלכה כ"אנינות", מצב המתאר את פרק הזמן ממות הנפטר ועד קבורתו כאשר כל תשומת הלב הולכת לעניינים הקשורים ללוויה בלבד ועל בני המשפחה חלה גם חובת קיום מנהגי אבלות מסוימים.

עבור משפחות וחברי הנרצחים, פרק הזמן הארוך מהרגיל עד ללוויות, מציב בפניהם קושי נוסף להתמודד איתו בתוך כל האבל: "תקופת ההמתנה הזו, זה משהו שאני לא רגיל אליו", אמר לני סילברמן שהכיר את הנרצחת המבוגרת ביותר מהפיגוע, רוז מלינגר בת ה-97 שהלוויה שלה תהיה האחרונה ותתקיים רק ביום שישי בשל העובדה שבתה של מלינגר נפצעה בפיגוע בזרועה ומתאוששת בבית החולים.

רגע לפני הלוויתו של אחד מנרצחי הפיגוע שנקברו אתמול, ג'רי רבינוביץ' (צילום: AP)

"בדרך כלל, הלוויה הייתה נערכת עד עכשיו ואז השיחות היו משתנות" אמר סילברמן, "השיח עדיין לא השתנה, היא עדיין לא נקברה. אני עדיין לא יודע איך לדבר עליה". המקרה הזה הוא יוצא דופן בגלל בתה של מלינגר אך רוב הלוויות מתעכבות בגלל החקירה הפלילית של הטבח הנורא וגורמים נוספים.