קווין קראמר, חבר קונגרס רפובליקני אשר מייצג את צפון דקוטה ומי שמתמודד על אחד משני מושבי הסנאט, אמר אתמול (ראשון) שתנועת ה-MeToo# היא למעשה "תנועה אל עבר הוויקטימולוגיה". כזכור, קראמר מתמודד מול הסנאטורית הדמוקרית היידי הייטקאמפ באחד הקרבות הפוליטיים החשובים ביותר בעבור המפלגה הרפובליקנית.

קווין קראמר והיידי הייטקאמפ (צילום: ספריית הקונגרס)

הייטקאמפ הצביעה כנגד המינוי של ברט קאבנאו, וזאת על רקע העדות של ד"ר פורד ועל רקע הדיווחים מנשים נוספות שטענו שהיו קורבנות של תקיפה מינית של השופט. הסקרים האחרונים בצפון דקוטה מראים על יתרון משמעותי של קראמר, דבר שקרה "בזכות העובדה שתושבי המדינה אוהבים את הדרך הישירה בה קראמר מתנהל", לדברי אנשי הקמפיין שלו. ההתנגדות שלו לדברי ד"ר פורד, לטענת אנשי הקמפיין, היא דוגמה ברורה לכך.

קראמר עצמו התייחס לתנועה ואמר, "האם אנחנו אמורים למישהו רק בגלל שהוא אמר שזה קרה?". עוד סיפר כי הנשים בחייו, לרבות אשתו, בנותיו ואמו, גם סולדות מן התנועה: "הן לא יכולות להבין את התנועה אל עבר הוויקטימולוגיה, והן נשים חזקות וחלוצות. הם מגיעים משורשים של נשים חזקות", הוא אמר. כאשר נשאל על תהליך האישור של קאבנאו, השיב כי "העולם 'זכה' לראות מקרוב עד כמה מכוער זה יכול להיות".

כזכור, המועמדות של קאבנאו הוטלה בספק לאחר ששלוש נשים טענו שעברו תקיפה מינית בידיו לפני עשרות שנים. ד"ר פורד, המאשימה הראשונה, העידה בפני הסנאט ואמרה שהיא "בטוחה במאה אחוז" שקאבנאו הוא זה שתקף אותה בשנת 1982. השופט עצמו הכחיש את כל המיוחס, ולבסוף הוא אושר ביום שבת האחרון.

הייטקאמפ לא נשארה חייבת לדבריו של קראמר: "אינספור תושבי המדינה מגיעים אליי עם סיפורים על תקיפה מינית. אני נדהמת מהאומץ שלהם לספר על האירועים הללו. גם אם עובר דור, אותן נשים עדיין מרגישות את הצלקות ואת הטראומה שהן עברו, ועלינו להקשיב להן", היא אמרה.