גם אנחנו רוצים כאלה גנים טובים: גן זומבי שנמצא בפילים הופך אותם לעמידים בפני סרטן

אפשר היה לחשוב שפילים יחלו בסרטן בקלות. הם ענקי ממלכת החיות ויש להם טריליונים תאים יותר מאשר לבני אדם; תאים שתיאורטית יכולים להפוך לסרטניים במהלך עשרות שנות חייהם. אך המצב שונה לחלוטין. פחות מחמישה אחוז מהפילים מתים מסרטן, לעומת 25 אחוז מבני האדם.

חוקרים שהחלו לבדוק את העניין סברו, כי הפילים פיתחו דרכים להפוך לעמידים לסרטן באופן טבעי, למרות גדלם ותוחלת החיים. כך גם לוויתני בלנה גרינלנדית, שיכולים לחיות יותר ממאתיים שנה, למרות גדלם העצום.

גם חמודים וגם פיתחו עמידות לסרטן. אמא פילה ופילפילון

החוקרים סבורים, כי פעילותם הפנימים של גנים ומולקולות בממלכת החי התפתחה באופן שמאפשר לחיות הגדולות למנוע סרטן. החוקרים מקווים לחשוף את הדרכים שאפשרו זאת בפילים ובהמשך לכך למצוא אפשרויות למנוע ולטפל בסרטן בבני אדם.

החוקרים מבקרים להבין כיצד השינויים בגנים תרמו לאופן בו הפילים הפכו לעמידים לסרטן, על מנת לתרגם את המצב לטיפול בבני אדם. על פי מאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת Cell Report, מנגנון אפשרי אחד עשוי להיות גן "זומבי" שמתחיל לפעול כשנגרם נזק לדי.אנ.איי. הגן מביא למות התא. אם התא הורג את עצמו אז לדי.אנ.איי לא יהיה פוטנציאל לגרום לסרטן. כך לדברי החוקרים.

גן הזומבי נוצר באמצעות "פסאודוגן". זהו עותק מוטנטי או עותק לא פעיל של גן רגיל שמתהווה במשך תקופה שלמה של אבולוציה. בפילים נוצרים כפילויות רבות של גן המכונה LIF. אך כפילויות אלה לא פועלות כמו הגן המקורי. החוקרים סבורים, כי הכפילויות שנוצרו בפילים התפתחו כמעין מתג שיכול לכבות את התגובה שנוצרת כתוצאה מנזק לדי.אנ.איי של התא. אך נכון לרגע זה מדובר על חלק אחד בתצרף המלא שיסביר כיצד פיתחו פילים עמידות לסרטן.

מבורך בעשרות עותקים של הגן p53. פיל

לדברי החוקרים, נראה שישנם גורמים רבים שיכולים לתרום לעמידות בפני סרטן, כשאחד מהם נמצא בפילים. זאת, באמצעות התפתחות אבולוציונית שבבסיסה שינויים גנטיים רבים. בסופו של תהליך נוצר פיל עמיד לסרטן.

בכל התאים מתרחשות מוטציות כל הזמן. גם בתאים של בני אדם. אך למרבה המזל לגנים שבדי.אנ.איי יש יכולת לאתר את המוטציות ולתקן אותן. סרטן מנטרל את הגנים שיודעים לתקן מוטציות. בפילים התפתחו גנים שמסוגלים לחזק את התאים שלהם באופן טבעי ולהילחם בנזק לו גורמות מוטציות בדי.אנ.איי.

לפילים יש יכולת לסלק את הסרטן עוד לפני שהוא מתחיל. גן אחד מיוחד, בשם p53, הוא מעין "שוטר גנטי", שתפקידו להפסיק את הנזק שיוצרות מוטציות בדי.אנ.איי; נזק שעלול להפוך לסרטן. לפילים יש עשרות עותקים של הגן הזה בדי.אנ.איי שלהם.

יכול לחיות יותר מ-200 שנה. לוויתן בלנה גרינלנדי

לבני אדם יש, ברוב המקרים, רק שני עותקים של הגן p53, כמות פחותה וחזקה פחות מאשר זו הקיימת בפילים. כאשר הגן הוא מוטציה או שאינו פעיל, כמו אצל חולי סרטן רבים, הסרטן יכול להתפשט ללא בדיקה.

בפילים, p53 מגביר את כושרו של גן הזומבי, שיכול להרוג תאים ברמה מולקולרית אם נגרם נזק לדי.אנ.איי. המומחים סבורים, כי יש לבצע צעדים רבים בהמשך לממצאים על מנת לאפשר טיפול לבני אדם, המתבסס על הידע האמור. אחד הצעדים האפשריים הוא להכניס גנים של פיל לעכברי מעבדה.  

בנוסף, מציינים החוקרים, כי המערכת שהתפתחה בפילים והופכת אותם לעמידים בפני סרטן, קיימת גם ביצורים קטנים יותר שעמידים לסרטן, כגון חולדות, סנאים אפורים ועטלפים קטנים.