מריחואנה באמת פוגעת במוח של בני הנוער? המחקר הזה טוען שלא

מריחואנה ידועה בהאטת יכולות קוגנטיביות מסוימות כמו למידה, זיכרון וטווח תשומת הלב. אבל מחקר חדש הנעשה בצעירים מראה כי השפעות משמעותיות אלה, לא נשארות לזמן רב, אפילו בקרב משתמשים קבועים.

ההשפעות לא נשארות לאורך זמן, גם בקרב צעירים

המטא-מחקר, שפורסם ביום רביעי במגזין ג'אמא פסיכיאטריה, משלב מידע של 69 מחקרים קודמים הבודקים את השפעות שימוש כבד בקנאביס על היכולות הקוגנטביות במתבגרים ומבוגרים בשנות ה-20. הוא מצא כי אנשים צעירים שהזדהו כמשתמשים כבדים במריחואנה הראו ביצועים נמוכים משמעותית באשר אלה שלא משתמשים, במגוון תחומים מנטליים דוגמת למידה, חשיבה מופשטת, מהירות עיבוד, זיכרון מאוחר, שליטה עצמית ותשומת לב.

"היו מספר מטא-ניתוחים שנעשו במחקרים על מבוגרים, אבל זהו הראשון שנעשה רק בצעירים ומתבגרים," אמר קוב סקוט, פרופסור-משנה לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה ע"ש פרלמן באוניברסיטת פנסלבניה ואחד ממחברי המחקר.

"הסתכלנו על כל דבר - מלמידה וזיכרון ועד היבטים שונים של יכולות פעילות כמו מחשבה מופשטת," אמר סקוט. "ובעיקרון הראנו כי ההשפעות הגדולות- שהיו בערך כשליש מסטיית התקן- היו על היכולת ללמוד מידע חדש והיבטים מסוימים של יכולת פעילה, זיכרון ומהירות העיבוד."

אבל כשהחוקרים הפרידו את המחקרים לפי זמן ההימנעות משימוש במריחואנה, ההבדל ביכולות הקוגנטיביות בין משתמשים ואלו שלא לא ניכר יותר לאחר 72 שעות של המנעות. זו יכול להיות סימן "שחלק מההשפעות שנמצאו במחקרים קודמים יכולים להיווצר בגלל שרידי השפעות של קנאביס או באופן תיאורטי מהשפעות הגמילה אצל משתמשים כבדים," אמר סקוט.

המחקר פורסם בעוד אמריקה ממשיכה לדון ביתרונות הלגליזציה. שימוש לשם פנאי במריחואנה חוקי ב-9 ממדינות ארצות-הברית. 29 מדינות ומחוז קולומביה אישרו שימוש מסוים במריחואנה רפואית, ו-3 מדינות נוספות יצביעו בנושא בבחירות הקרובות בנובמבר, כך לפי מליסה מור, מנהלת אגף ניו-יורק בארגון ללא מטרות רווח התאחדות מדיניות הסמים.

מחקרים על השפעות ארוכות טווח של שימוש במריחואנה בקרב צעירים ומתבגרים הראו תוצאות לא עקביות. מחקר משנת 2008 דיווח כי קיים יחס בין שימוש תכוף או מוקדם בקנאביס בקרב מתבגרים לביצועים קוגנטיביים חלשים במשימות הדורשות יכולת פעילה, תשומת לב וזיכרון לפרקים.

מחקר מ-2014 הזהיר נגד שימוש במריחואנה בגיל ההתבגרות, כאשר חלקים מסוימים במוח האחראים ליכולת, כמו קליפת המוח הקדם-מצחית, עדיין מתפתחים.

"היו מחקרים מאוד חשובים שהראו ראיות לנזק בלתי הפיך (משימוש במריחואנה), ולכן צריך להיות יותר מחקר בנושא," אמר קווין סבט, עוזר פרופסור בבית הספר לרפואה של ייל ונשיא ארגון ללא מטרות רווח "גישות חכמות למריחואנה", אשר לא היה מעורב במחקר.

"אני מקווה שהם צודקים. אנחנו רוצים שיהיו מעט השפעות אחרי 72 שעות. אבל בהינתן המחקרים האחרים שהיו בעלי קבוצות בדיקה גדולות מאוד ופורסמו ב-5 השנים האחרונות בירחונים מובילים, אני חושב שאנחנו צריכים להסתכל על זה יותר מקרוב," אמר סבט, שקבוצתו מתרכזת בחסרונותיה של הלגליזציה.

מחקרים קודמים מזהירים משימוש בגיל צעיר

אבל מספר מחקרים שפורסמו לאחרונה הראו כי היחס בין שימוש במריחואנה ליכולות קוגנטביות ירודות נעלם לאחר לאחר שנלקחים בחשבון גורמים כמו מחלות נפש והתמכרות, לפי סקוט.

בניסיון להבין את הנתונים הצורמים האלה, המחקר החדש שילב מידע מ-69 מחקרים קודמים, וסיפק השוואה בין 2152 משתמשים במריחואנה לעומת 6575 אנשים שאינם משתמשים. טווח הגילאים הוא מגיל 10 עד 50, כאשר הגיל הממוצע הוא 21.

המחקר מצע כי, באופן כללי, היכולת הקוגנטיבית של משתמשים תכופים הייתה נמוכה בשליש מסטיית התקן יחסית ללא משתמשים- הבדל קטן יחסית, לפי סקוט.

"זה הפתיע, לדעתי, את כל מי שביצע את הניתוח שההבדל לא היה גדול יותר," אמר סקוט. "אבל הייתי אומר שהחשיבות הקלינית בשינוי של רבע מסטיית התקן מוטל בספק."

אבל לפי סבט, אפילו הבדל קטן יחסית יכול להיות חשוב, במיוחד במטא-ניתוח כמו זה.

"ההבדל הקטן יכול להיות משמעותי באוכלוסיה גדולה, ושוב, כל המדדים (הקוגנטיביים) נמוכים יותר אצל משתמשי המריחואנה," אמר סבט.

"המחקר הזה הוא חדשות רעות למשתמשים," הוא הוסיף. "באופן כללי, אני חושב שזה תואם לספרות המדעית האומרת ששימוש במריחואנה מראה תוצאות קוגנטיביות גרועות יותר בקרב משתמשים לעומת אלו שלא משתמשים."

במאמץ לזהות גורמים פוטנציאליים אחרים שיכולים להשפיע על היחס בין שימוש במריחואנה למוח, החוקרים מיינו את המחקרים לפי זמן ההימנעות ממריחואנה, גיל בו נעשה שימוש לראשונה, מאפיינים סוציו-דמוגרפים ומאפיינים קליניים דוגמת דיכאון.

מתוך אלו, רק זמן ההימנעות ממריחואנה השפיע משמעותית על היחס בין שימוש קבוע ליכולות קוגנטיביות ירודות. ספציפית, נראה כי היכולת הקוגנטיבית חזרה לטובה לאחר 72 שעות של הימנעות, רף שזוהה במחקרים קודמים, לפי סקוט.

"הסיבה שבחרנו את גבול ה-72 שעות היא שבהסתכלות על המידע מתסמיני הגמילה מקנאביס אצל משתמשים כבדים, 72 שעות היו לאחר השיא ברוב התסמינים," הוא אמר.

אולם, 69 המחקרים שנכללו בסקירה לא הגדירו באותו אופן שימוש "כרוני" או "תכוף" במריחואנה, ולפי סבט זהו אחד הפגמים הגדולים של המחקר.

"כשאתה אוסף את כל המחקרים האלו בעלי הגדרות שונות למשתמשי מריחואנה ומזמנים שונים, לא מפתיע שתקבל הבדל קטן בהשפעה," אמר סבט.

זמן ההימנעות ממריחואנה משפיע על המחקרים

המחקרים הסתמכו על מגוון בדיקות כדי לקבוע יכולת קוגנטיבית, בינהם מבחן ציור מסלול, מבחן טווח זיכרון דיגיטלי, ומבחן הלימוד המילולי של קליפורניה, לפי סקוט.

"דבר נוסף שחשוב להדגיש הוא שאנחנו רק מסתכלים על הביצוע הקוגנטיבי. אנחנו לא מסתכלים על סיכונים אחרים בשימוש בקנאביס, כמו סיכון לפסיכוזה, סיכון לבעיות בשימוש או בעיות רפואיות אחרות כמו חולי בריאות," אמר סקוט.

אבל התוצאות עדיין מציעות כי ההשפעה הקוגנטיבית השלילית של שימוש במריחואנה, על אף שהיא משמעותית בטווח הקצר, כנראה קטנה עם הזמן. הן גם שופכות אור על הצורך במחקר רב יותר בתחום זה, במיוחד בזמן שמדיניות הקנאביס בארצות-הברית ממשיכה להשתנות בקצב מהיר.

"בעוד דעת הקהל כלפי קנאביס משתנה והשימוש נעשה יותר מקובל במובן המדיניות וחקיקה ממשלתית והשימוש במריחואנה רפואית מתרחב, אני חושב שאנחנו צריכים שתהיה לנו הבנה אמיתית של הסיכונים האפשריים ושל היתרונות שבשימוש בקנאביס," אמר סקוט.