אוסקר 2018: השנה לא נפלנו מהכורסה

הפתעות כמעט ולא נרשמו בטקס שהיה ארוך ומשעמם למדי, אותו הציל נאומה של פרנסס מקדרמונד שהיווה את גולת הכותרת של הערב

03.05.2018 22:00

סוכנויות הידיעות

אז איך אתם מסכמים את טקס האוסקר 2018 במילה אחת? טוב, לא נעים להגיד אבל.....משעמם. חלפו ועברו הימים של בילי קריסטל שהנחה את האוסקר בהומור וכישרון אין סופי עם קטע ריקוד ושירה מדהים שפתח כל ערב עטור כוכבים שכזה. טקסי האוסקר היום, הם אירוע ארוך ומייגע, נמתח כמו מסטיק וגורם לנו להציץ כל הזמן בשעון. מתי הדבר הזה כבר יגמר? ובכל זאת, היו כמה רגעים נחמדים ומרגשים, כמו למשל נאומה של פרנסס מקדרמונד שזכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר על משחקה בסרט "שלושה שלטים מחוץ לאבינג מיזורי". זהו פסלון הזהב השני בקריירה של מקדורמנד שזכתה גם בפרס על משחקה בסרט פארגו.

לאחר מילות התודה הרגילות, לבמאי מרטין מקדונה, לאחותה, לבעלה ג'ואל כהן ובנם המאומץ פדרו, היא הניחה את הפסלון על הבמה וביקשה מכל הנשים המועמדות לפרסים בקהל, לקום על רגליהן. "אוקיי גבירותי ורבותי, תסתכלו, כי לכל הנשים האלו יש סיפור לספר ופרוייקטים הדורשים מימון. אל תדברו אתנו עליהם במסיבה הלילה, אבל תזמינו אותנו אליכם למשרדכם בעוד מספר ימים או שתבואו אלינו, מה שמתאים לכם ואנו נספר לכם עליהם. יש לי שתי מילים להגיד לכם הערב: Inclusion Rider".

הצילה את הערב. פרנסס מקדרמונד

אם לא שמעתם את צמד המילים האלו, אינכם לבד. בדיקה מהירה ברשת מגלה כי המונח הוצג לראשונה בהרצאת TED בשנת 2016. האקדמאית סטייסי סמית' שחקרה את הגיוון בתעשיית הקולנוע, הסיקה שלא מספיק ללהק נשים לתפקידים ראשיים אלא יש להעניק להן ייצוג בקטגוריות השונות בעשיית כל סרט- מתפקיד התסריטאית ועד הבימאית.

אחד הקטעים המיותרים בטקס היה יציאת מספר שחקנים ואנשי תעשיה ביחד עם ג'ימי קימל לבית הקולנוע הסמוך לאולם (הצ'ייניז) כדי להפתיע את הקהל. בין השחקנים והבימאים שהפתיעו את הקהל שישב לצפות בסרט "קמט בזמן", היו: גל גדות, מרגו רובי, גיירמו דל טורו ומארק האמיל. כשהם מצויידים בסלסלאות מלאות בכל מיני חטיפים מתוקים, הם נכנסו לאולם הקולנוע וביקשו מאחד הצופים, גבר מזוקן, להציג את השחקניות הבאות שיגישו את הפרס. הקהל באולם נראה מרוצה מאור הזרקורים שהופנה אליו, הקהל בבית, ניצל את ההזדמנות לגשת למטבח להכין סנדוויץ' ושתיה.

ובחזרה לטקס עצמו. צריך להבין שלא תמיד הסרט/השחקן/הבימאי הטובים ביותר זוכים באוסקר. הרבה פוליטיקה מעורבת בתהליך בחירת המועמדים ובזוכים עצמם. קחו למשל את התסריטאי, ג'יימס אייבורי שכתב את "קרא לי בשמך". אייבורי אכן כתב תסריט מקסים ומרגש, אבל מולו התחרו תסריטים מעובדים וטובים לא פחות כמו "משחקה של מולי" ו"אמן הכשלונות", אלא שג'יימס פרנקו, בימאי וכוכב הסרט, טירפד לחלוטין את האפשרות שהוא ינצח, זאת בשל הצטרפותו לרשימת הגברים המטרידים מינית בהוליווד. הוא אף לא היה מועמד לפרס השחקן הטוב ביותר, למרות שניצח בפרס גלובוס הזהב. בנוסף, אייבורי כבר בן 89 ולא נראה שיהיו לו עוד הרבה הזדמנויות להיות מועמד ולזכות בפסלון הזהב, כך שהזכיה שלו היתה צפויה די מראש.

יצר געגועים לבילי קריסטל? המנחה ג'ימי קימל

"צורת המים" של גיירמו דל טורו, זכה בארבעה פסלוני אוסקר. דל טורו, יליד מכסיקו קיבל את פרס הבימוי וכן את פרס הסרט הטוב ביותר. התחרות השנה היתה קשה במיוחד, עם סרטים באמת טובים שהתמודדו על התואר הנכסף כסרט הטוב ביותר, אבל שוב, נראה שעניינים אחרים הניעו את הבחירה בסרט הזה כזוכה. במרכז הסרט עמדה דמות נשית המתאהבת ביצור מימי מוזר. האקדמיה מנסה להראות שהיא לא מפלה בין נשים, גברים ואפריקאים אמריקאים וההחלטה להראות כמה שהם מגוונים מניעה רבות מהבחירות שלה. סביר להניח שבשנים הקרובות נראה בטקס הזה עוד הרבה סרטים בהן מככבות נשים, אפרו אמריקאיים וזרים.

מנחה הערב, ג'ימי קימל אף ציין את הצלחת הסרטים "וונדר-וומן" (בכיכובה של האישה שלנו, גל גדות) ו"הפנתר השחור" (בכיכובם של שחקנים אפרו אמריקאיים) ואמר שזהו עידן חדש בהוליווד בה כל המגזרים מיוצגים באופן שווה. והוא צודק, אנו נמצאים בפני עידן חדש, בו לא מלוהקים האנשים המתאימים ביותר לתפקיד, אלא יותר אלו שימלאו את מכסות הפוליטיקלי-קורקט, כך שאף אחד חלילה וחס לא יקופח. וכך גם לא יזכו תמיד אלו שצריכים לזכות בפרס, אלא אלו שימלאו את מכסת הנשים, האפרו אמריקאיים, הקשישים וה"דרימרס".