Image caption

לא מכבר הסתיימה שנת הלימודים וסטודנטים משלל האוניברסיטאות אחסנו את הספרים והמחברות, את הציונים הטובים יותר ופחות, נפרדו מכמה מחבריהם לספסל הלימודים ופנו לחופשה מענגת. שנת הלימודים כרגע מאחוריהם וייתכן שאפילו התואר, אבל החוויות ממשיכות איתם הלאה, ולא כל החוויות הללו הן אקדמיות גרידא

.

“מנהר ועד ים פלסטין תהיה חופשית לעתיד!” “להחרים את מדינת האפרטהייד של ישראל” “נילחם בכם עד מוות או עד ניצחון” הן רק חלק מהסיסמאות שנשמעות ברחבי האוניברסיטאות בקליפורניה במהלך שבוע האפרטהייד הישראלי ובהפגנות נוספות במהלך השנה בקמפוסים. שני הארגונים המוסלמים הבולטים ביותר הם (MSA (Muslim Students’ Association ו- SJP (Students for Justice in Palestine).

ה-MSA מגדיר את עצמו כארגון דתי שמטרתו להנחיל ולשמור על המסורת האיסלאמית בקמפוסים בארצות הברית. יש שיישוו אותו לארגון ‘הילל’, מהצד היהודי כמובן. העניין הוא, שבעוד ש’הילל’ ונציגי הסוכנות היהודית בקמפוסים מתמקדים בהשרשת היהדות והישראליות בקרב הסטודנטים, המוסלמים לא בוחלים בקמפיינים שליליים ומגנים את ישראל כמעט בכל הזדמנות. עד כאן- מדובר בעובדות. אולם על הדרך שבה מתמודדים הנציגים מצדו היהודי של המתרס, יש מחלוקת ארוכת שנים. מחד, נמצאים ארגון ‘הילל’ ונציגי הסוכנות היהודית העובדים בשיתוף פעולה עם הארגון ומאידך, ישנם פעילי ימין כגון דיוויד הורוביץ, שהקים את DHFC (David Horowitz Freedom Center), הטוען שעל הארגונים היהודיים לקחת חלק גדול יותר בארגון הפגנות יזומות כנגד הארגונים המוסלמיים. הוא יוזם הסברה ישראלית משל עצמו בעזרת סרטונים שמופצים ברשת.

באחד מהסרטונים המפורסמים ביותר שלו משנת 2010, מנהל הורוביץ שיחה עם סטודנטית ערבייה, ג’ומנה אימאד אל בחרי, מ-UCSD (סן דייגו), במהלכה מודה הסטודנטית כי היא תומכת בהצהרתו של ראש החזבאללה כי היה רוצה שכל היהודים יגורו בישראל כדי שלא יצטרך לרדוף אותם ברחבי העולם. באותו הסרטון, נשמע סטודנט בשם אמיר עבד- אל –מאלק מ- UC Irvine מטיף במרכז רחבת הדשא: “האמת היא כזו- ימיכם ספורים. נילחם בכם, נילחם עד מוות או עד ניצחון”. גם לאוניברסטאות כמו UCLA ו- USC מגיעות אותן ההפגנות אך בעוצמות נמוכות יותר בשל ריבוי היהודים. במסגרת שבוע האפרטהייד הישראלי מקימים מידי שנה הסטודנטים המוסלמים ‘קיר אפרטהייד’ עם שלוש מפות המעוותות עובדות היסטוריות לגבי מיקומה של ‘פלסטין’, לכאורה, מתקופת המנדט הבריטי ועד היום. לדבריו של הורוביץ, בסן דייגו הוקם הקיר בספריית הקמפוס בשווי 8,000$ שנתרמו בידי ועד הסטודנטים. בנוסף הוא טוען שישנו קשר חד משמעי בין הארגונים הערביים בקמפוסים ובין החמאס והאחים המוסלמים. ההשקפה שלו בעניין זה מאוד שנויה במחלוקת, גם בין הפעילים היהודים.

“הייתי בהרבה מאוד קמפוסים” מספר הורוביץ “ברובם היו שלוחות של MSA ושל SJP שהם בעצם ארגוני שנאה מוסלמית. MSA הוא ארגון שהוקם בידי החמאס והאחים המוסלמים בזמן האינתיפאדה השנייה. הוא מציג את עצמו כקבוצה דתית ולא מזיקה אך בפועל מדובר בשלוחה של ארגוני הטרור, שמגייסת חיילים לאחים המוסלמים באמתלה של פעילות פוליטית לגיטימית באקדמיה. שתי הקבוצות נתמכות בידי קיר האפרטהייד באוניברסיטאות. בנוסף למפות, יש שם מעין אנדרטה לזכרו של מחבל ששרף למוות 59 יהודים וממשלת ישראל חיסלה אותו. קבוצות מוסלמיות תמיד מתלוננות עליי כי אני נוקט באותה דרך שלהם בכך שאני מתעמת איתם ומפגין נגדם וזה לא מתאים להם”.

על סמך מה אתה קושר את הארגונים המוסלמים לארגוני הטרור?

“האם זה צירוף מקרים שכל אחד מנשיאי העבר של ה-MSA הפך להיות בכיר בחמאס או באל קעידה? לא נראה לי. אנוואר אל-אוולקי [מנהיג אל- קעידה בעל אזרחות אמריקנית ותימנית שחוסל בידי ארצות הברית לפני כשנתיים] היה הנשיא של MSA באוניברסיטת ‘ברקלי’! לפני כמה שנים היה פרויקט גיוס כספים למוסלמים בטקסס, בו השתתפו גם חברי ה-MSA. ה-FBI גילה שמדובר במימון נשקים לחמאס ומצא מסמך שקורא להשמדת העולם המערבי כולו, וכל מי שארגן את האירוע נעצר והורשע בפגיעה בביטחון לאומי. אני מראה לאוניברסיטאות השונות מסמכים שמוכיחים את הקשר בין הארגונים ובין החמאס, ואף אחד מהם לא מסכים לגנות אותם או את החמאס!”

זה אינו תפקידה של האוניברסיטה לגנות את הארגונים.

“הם אומרים שהעדיפות הראשונה שלהם היא לדאוג לכך שמיעוטים מיוצגים- כל מיעוט מלבד היהודים! ‘הילל’ לא עושים מזה סיפור והם מתלוננים עליי כל הזמן. אבל ‘הילל’ הם חלק מהקמפוס והם לא מגנים על ישראל. הם עושים דברים חיוביים אבל לא מתעמתים עם האויבים! הם מספקים סיפור כיסוי ל-MSA בכך שהם מסכימים לטענה שלהם כי הם ארגון דתי בלבד. יצירת אווירה אנטי-יהודית בקמפוסים זה דבר שלא היה מתרחש אם הם היו אנטי- שחורים, אז למה עם היהודים זה כן מתקבל על הדעת”?

אתה סבור שבמציאות של היום האמריקניים פחות אדישים לסכנות הטרור?

“כל המדינות המערביות בהכחשה מוחלטת! אובמה מסרב לקרוא לטרור בשמו כמו שהיה עם רב- סרן נידאל חסאן שרצח 13 חיילים אמריקניים בפורט הוד בטקסס בשנת 2009- הממשלה כינתה את זה ‘אלימות במקום העבודה’ במקום טרור! כך היה גם בפיגוע האחרון בבוסטון. ארצות הברית בהכחשה. בתקנון של ה- FBI אסור להזכיר את האיסלאם, כאילו מדובר בגזענות. אין גבולות בין המדינות בארצות הברית, והראשונים שייפגעו מהמכה הגדולה יהיו היהודים”.

אינך סבור שיש צדק כלשהו בתכנית הסברה חיובית על פני השלילית?

“אם אתה לא מתעמת איתם, אתה נותן להם לגיטימציה. נקודה. הנשיא של אוניברסיטת USC הוא יהודי אבל המקימים והמממנים של האוניברסיטה מגיעים מסעודיה – והנשיא לא רוצה להרגיז אותם. הוא מפחד להרגיז את השמאל הפוליטי המאוד רועש בקמפוס ומאפשר לו לעשות כרצונו. ניסיתי לדבר עם הנשיא של ‘הילל’, הוא מבין בדיוק כמוני מי אלו ה-MSA אבל מפחד ליצור קונפליקט. האג’נדה של ‘הילל’ היא להדגיש את החיובי בישראל וביהדות ולא להתמקד בשלילי בדתות אחרות, אבל זה לא עובד כך. אפילו היטלר, צורר היהודים הגדול ביותר בהיסטוריה, החביא את ‘הפתרון הסופי’ אבל המוסלמים מדברים בגלוי על הרצון שלהם להטביע את היהודים בים ואף אחד לא מרים את הכפפה”.

בכל זאת מדובר בעם קשה יום בעוד שהישראלים חיים בתנאים טובים יותר. אולי יש להם זכות להפגין.

“אפילו לאינדיאנים באמריקה יש יותר זכות לטענות כלפי ארה”ב מאשר לערבים כנגד ישראל. השלילי תמיד מנצח את החיובי ובגלל זה אי אפשר לנסות להילחם בזה בדרכים חיוביות. ממשלת ישראל עשתה טעות חמורה- למה להיכנס למשא ומתן לשלום עם מי שרוצה להורגך? עבאס הוא טרורירסט ומכחיש שואה. הרשות הפלסטינית מלמדת את הילדים שלה לשנוא. תתמודדו עם הבעיות שלכם כמו שהן- כי אם הילדים שלכם [היהודים] יישלחו לקולג’, יכול מאוד להיות שיטרידו אותם”.

כאמור, מלבד פעילים כגון דיוויד הורוביץ, ישנם מאות נציגים מטעם ‘הסוכנות היהודית’- צעירים, ציוניים, חדורי מוטיבציה, שליחים אמיתיים- אשר עשו את דרכם מישראל לקמפוסי אוניברסיטאות שונות ברחבי העולם, רק על מנת להנחיל את המסורת היהודית ולבצע הסברה לישראל. השליחים עובדים בשיתוף עם ‘הילל’ והם אינם מבינים מדוע ישנה תפיסה כי מדובר בארגון פאסיבי.
“כשליח התמודדתי עם פעילויות אנטי ישראליות רבות” מספר נירן אבני, שליח הסוכנות ב- UCSD, אשר החל את תפקידו לפני כשנה “פעילויות נקודתיות של קבוצות בקמפוס, הקרנת סרטים והבאת דוברים אנטי ישראלים, פעילויות רשמיות של האוניברסיטה דוגמת מרצים למזרח תיכון שמלמדים על האפרטהייד הישראלי ואירוע בישיבת מועצת תלמידים באוניברסיטה שבמסגרתו הראו סרטון שמשווה בין הישראלים לבין הנאצים, ‘שבוע הצדק הפלסטיני’ אשר ידוע יותר כ-’אפרטהייד וויק’. כמו כן, קיימת תנועת הבידיאס והחרם נגד ישראל בו מועלית הצעה למועצת הסטודנטים באוניברסיטה למשוך את ההשקעות שיש לאוניברסיטה בחברות שמקיימות קשרים עסקיים עם הצבא הישראלי... השנה לאחר מאבק עיקש שלנו הצלחנו למחוק את כל הסעיפים בהחלטה הזאת שמבקרים את מדינת ישראל וההחלטה הפכה מ’החלטה כנגד פשעי הכיבוש והאפרטהייד הישראלי’, ל’החלטה כנד הסכסוך האלים במזרח התיכון’”.

“הפעילות האנטי-ישראלית המרכזית מאורגנת על ידי קבוצת סטודנטים, המוכרת ע”י האוניברסיטה, ונקראת SJP” מספרת נרי ג’ונסון שסיימה השנה שנתיים של שליחות ב-UCLA. “לצד קבוצה זו ישנם גם מספר מרצים, לרוב כאלה העוסקים בהוראת לימודי המזרח הקרוב, המארגנים אירועים בעלי גוון אנטי-ישראלי. פעילות התגובה שלנו בקמפוס היא גם פעילות יזומה כגון ארגון אירועים המציגים את ישראל באור חיובי וגם פעילות-נגד, כאשר מתקיימים אירועים אנטי-ישראלים. במקרים כאלה הסטודנטים, בפרט חברי הקבוצה הפרו-ישראלית של UCLA, Bruins for Israel, מגיעים לאירועים כדי להציג את הזווית הישראלית, לחלק פליירים עם עובדות על הסכסוך ולהראות לסטודנטים היהודים בקמפוס שהם לא לבד...”

“כשראיתי את החומה בפעם הראשונה לא יכולתי לעמוד לידה יותר משתי דקות” מספרת רויטל בטוניאשוילי, שליחת הסוכנות ב-USC מזה כשבעה חודשים “כישראלית, זה פגש אותי במקום הרגיש ביותר- הרגשתי כאילו בעטו לי בבטן. אף אחד לא מתיימר לטעון שישראל היא מדינה מושלמת, אבל הידיעה שקבוצות מסוג אלו מפיצות שקרים ללא סינון יוצרת תחושת חוסר אונים. כשעומדים מול מפגן שכזה השליח והסטודנטים הפרו- ישראלים, עומדים בפני דילמה, האם לעמוד מול החומה ולחלק פליירים ומידע על ישראל או שעדיף להתעלם כדי לא למשוך תשומת לב מיותרת? אחרי דיונים ארוכים החלטנו להקים שולחן לא קרוב מידי לחומה, עם מידע על ישראל. אנחנו מקווים שהצלחנו להסביר להם שהאמת איננה שחור ולבן, ושכשישאלו כל ישראלי הוא יאמר לכם שהוא רוצה שלום”.

ידוע שארגון ‘הילל’ די מתון ביחס לארגונים המוסלמיים ומאמין כי יש לשים דגש גדול יותר על הצד החיובי בישראל. האם זה נכון גם לגביכם?

נירן: “האמירה שארגון ‘הילל’ לא שם דגש על מניעת הפעילות האנטי ישראלית בקמפוסים היא חד משמעית לא נכונה. השליחים בקמפוסים עובדים בהלימה מלאה עם ארגון הילל שהוא, יחד עם מספר ארגונים נוספים, מוביל את המאבק בדה- לגיטימציה של ישראל בקמפוסים. השנה הובילו הסטודנטים בהנהגתי ובתמיכתו של ארגון הילל (בסיוע ארגונים אחרים כמו StandWithUs) את המאבק בתנועת הבידיאס, שכלל שעות של נאומים ועימותים, פגישות לובי עם חברי מועצת הסטודנטים, עבודה עם האדמיניסטרציה בקמפוס, השגת מכתבי תמיכה מאישים רבים בהם סנטורים חברי קונגרס ותורמים ועוד רבות. ‘הילל’ ואני עבדנו שעות רבות ליצור תגובה חזקה לשבוע האפרטהייד בקמפוס. אירועי עבר הוכיחו שתגובה על כל אירוע אנטי ישראלי שמתקיים בקמפוס משיגה פעמים רבות את התוצאה ההפוכה והתגובה עצמה מביאה הרבה יותר תשומת לב לאירועים שהם הרבה פעמים שוליים, לכן, הילל בוחר לא להגיב על כל אירוע שולי בקמפוס”.

נרי: “’הילל’ של UCLA לא נמנע מעימותים...שתי דוגמאות מהשנה האחרונה של פעילות-נגד מוצלחת הייתה חסימת הצבעה על החרמה של מדינות המפרות זכויות אדם (שישראל הובאה בה כדוגמא למדינה כזו) במועצת הסטודנטים של UCLA, וארגון מהיר ויעיל של הפגנת-נגד כאשר חברי קבוצת SJP ארגנו הפגנה אנטי-ישראלית במהלך מבצע ‘עמוד ענן’ בעזה”.
רויטל: “כשדנים על אופן הפעולה מול ההפגנות השונות, חייב להבין שכל קמפוס הוא שונה וכי אין דרך אחת נכונה. ככלל, הסוכנות היהודית דוגלת בחינוך ובחיבור לזהות היהודית דרך ישראל, פעילות ההסברה היא חלק מינורי מפעילות השליח. כשליחה אני משתדלת לעסוק באספקטים החיוביים של מדינת ישראל ולחזק את הזהות היהודית של הסטודנטים שלי דרך חשיפה לתרבות ולקסם שיש במדינה האהובה שלנו”.

מהן התחושות שלכם כישראלים באותן ההפגנות?
נירן: “היה לי קשה לראות את כמות השקרים וסיפורי הזוועות שמסופרים כנגד מדינת ישראל, קשה היה לי גם להתמודד עם ההתקפות האישיות שבוצעו נגדי, כך למשל באחת ההרצאות שלי, קבוצה של 30 סטודנטים הגיעה על מנת למנוע ממני לדבר ושרו שירים בגנות מדינת ישראל על מנת להפריע להרצאה, במקרה אחר קראו לעברי פעילים אנטי ישראליים ‘רוצח’ ו’בוגד’”.
נרי: “מאד לא פשוט להיות נוכחת כישראלית בהפגנות אנטי-ישראליות בקמפוס. לא פשוט כי אני יודעת כמה שקרים וחצאי אמיתות מוצגים בפני הסטודנטים, ולא פשוט לראות שגם במרחק כל- כך רחוק מישראל ישנם אנשים צעירים חד-צדדיים מגויסים למאבק אנטי-ישראלי, שלעיתים אף אינו נוגע כלל להיסטוריה האישית שלהם. המזל הוא שאף פעם לא הרגשתי חסרת ישע בזמן ההפגנות האלה – הרגשתי דווקא בת מזל שיש לי הזדמנות להיות בשטח ולנסות לשנות את ההשפעה של האירועים האלה על סטודנטים, שלפעמים זו הפעם הראשונה שהם שומעים משהו על ישראל או הסכסוך”.

מה חשוב לכם שהציבור ידע על השליחות ומה לקחתם הלאה?
נירן: “חשוב לי שהציבור הישראלי יידע כי בקמפוסים בארצות הברית ישנה קבוצה של ארגונים ואנשים שדואגים שהלגיטימציה של מדינת ישראל בדעת הקהל העולמי לא תיפגע ונלחמים יום- יום על דעת הקהל העולמית...אבל מעל כל אלה נמצאים הסטודנטים היהודים שמרגישים מחויבים לישראל ולחיבור שלהם איתה ומוכנים להשקיע מזמנם וממרצם על מנת להגן על מדינת ישראל ולתרום כמה שרק אפשר לשיפור תדמיתה של מדינת ישראל בעולם...”

נרי: “...העבודה עם הסטודנטים של ‘הילל’, סטודנטים אמריקאים יהודים שכל כך מגויסים לרעיון הציוני ולמדינת ישראל, ובוחרים להשקיע שעות של עבודה ואנרגיה בניסיון ליצור דימוי כמה שיותר חיובי שלה בקמפוס ולהראות לחברים שלהם למה הם אוהבים את ישראל ולמה היא חשובה להם, הייתה מתגמלת ומחזקת, במיוחד ברגעים הלא קלים האלה. העבודה שלי ב’הילל’ בשנתיים האחרונות חשפה אותי לעולם שלא הכרתי לפני כן... דווקא רחוק מהמדינה למדתי להכיר זרמים שונים ומרתקים של העולם היהודי, נחשפתי לטקסטים קדומים וגם לקהילות צעירות יהודיות ומלאות תשוקה שקמות ברחבי קליפורניה וארה”ב. העבודה שלי הייתה ‘להביא את ישראל לקמפוס’ – מבחינת הסיפור האישי שלי כישראלית וגם כמייצגת של ארגון שמאמין כי העתיד של העם היהודי יבוא מהחיבור בין קהילות יהודיות לישראל, ואני שמחה לסכם בתום שנתיים של עבודה מרתקת כי פגשתי מאות סטודנטים יהודים, וגם לא יהודים, שצמאים ללמוד עוד על ישראל...”

רויטל: “ב’הילל’ ב-USC קיימות שלוש קבוצות פרו- ישראליות חזקות וככלל זהו ‘הילל’ שהחיבור לישראל חשוב לו מאוד.USC היא אוניברסיטה פרטית שלמעט הפעילות המינורית של SJP לא נתקלתי בפעילות אנטי ישראלית אחרת. הדבר המשמעותי ביותר שלקחתי איתי בחוויית השליחות הוא חיבור מחודש עם הזהות היהודית שלי. הרבה פעמים כישראלים אנחנו לא מרגישים שאנחנו צריכים להלחם ולשמר את הזהות היהודית שלנו, כשנחשפתי לסטודנטים מדהימים שמכירים את כל התפילות בעל פה התאהבתי מחדש ביהדות ובהיסטוריה שהיא נושאת עמה”.
*לאחר ניסיונות חוזרים ונשנים לקבל תגובה לכתבה, מסר ארגון ‘הילל’ כי מדובר בתקופה לחוצה ואין אף אחד שיוכל להתייחס לנושא.