רק בית אחד עומד בין ההריסות: איך ראש עיריית לוס אנג'לס הטעתה את הציבור בנושא השיקום

וולטר לופס לא ציפה שהבית שלו יהפוך לאביזר תעמולה פוליטית. כשראש עיריית לוס אנג'לס קארן באס הגיעה לבקר בבית המשוקם שלו בפסיפיק פליסיידס, היא השתמשה במקום כדי להתהדר בהישגיה ולטעון שהשיקום מתקדם בקצב מהיר. אבל המציאות הרבה יותר מורכבת - והבית של לופס הוא כמעט היחיד שבנוי מחדש בשכונה השרופה.

המציאות הקשה בשטח

חמישה חודשים לאחר שהשריפות קרעו את פסיפיק פליסיידס, פחות מ-300 בעלי בתים בכלל הגישו בקשות לאישורי שיקום - מתוך יותר מ-7,000 מבנים שנהרסו. רק 52 כתובות קיבלו אישורי בנייה, ועוד פחות מזה ראו בנייה ממשית - למרות חבילה של צווים ביצועיים ממשלת המדינה והעיר שנועדו לשחרר בעלי בתים מהגיהינום הביורוקרטי.

"אני לא מסכים שיש הרבה בתים שצצים", אמר לופס לניו יורק פוסט. "נסעתי אתמול בשכונה שלי, וראיתי אולי מגרש אחד שמניח יסודות, וזה בערך הכל".

באס התפארה בפוסט טוויטר מ-26 במאי, מלווה במוזיקה מרגשת: "בתים נבנים בכל רחבי הפליסיידס. נקטנו פעולה לקצץ בביורוקרטיה ולזרז את תהליך האישורים כדי להחזיר משפחות הביתה".

"אני לא מסכים שיש הרבה בתים שצצים", אמר לופס. "נסעתי אתמול בשכונה שלי, וראיתי אולי מגרש אחד שמניח יסודות, וזה בערך הכל" (בתמונה: לופס עם קארן באס)

הסיפור האמיתי של וולטר לופס

לופס הצליח להתחיל בבנייה במהירות יחסית מכמה סיבות ייחודיות: הוא בונה את הבית שלו בדיוק כפי שהיה קודם לכן - בית שנבנה רק שלוש שנים לפני השריפה. הוא גם השקיע מיליוני דולרים ויצא לכל הקצוות כדי שזה יקרה.

"כל צעד בדרך, אנחנו שם. אנחנו בפגישות. אנחנו שואלים שאלות. אנחנו דוחפים בחזרה", אמר לופס. "הבנייה שלי לא קורה רק בגלל שהעיר מזרזת דברים. נאלצנו לדחוף בחזרה. נאלצנו להילחם".

אחד מהצעדים שעזר ללופס היה צו שמזרז אישורים לבנייה "זהה לזהה" - בתי החלפה שיבנו עם דמיון של לפחות 90% למה שהיה קודם לכן. אבל גם הוויתור הזה לא עוזר לבעלי בתים שהיו להם נכסים ישנים יותר ורוצים לבנות משהו טוב יותר במקומם.

הביורוקרטיה המשתקת

מפתח מקומי בשם אלכסיס ריבאס התלונן שלמרות צו ממשלת המדינה לפטור בנייה מחדש מהתהליך הרגיל, מחלקת התכנון של לוס אנג'לס סירבה בהתחלה לכבד את המנדט כי משרד ראש העיר לא אמר להם לעשות זאת.

לריבאס לקח 108 ימים לקבל אישור בנייה ללקוח אחד. "היה הרבה דיבור על תהליך מזורז מאוד, והוא לא זורז", אמר ריבאס. "לא ראיתי שינויים גדולים בתהליך האישורים בכלל".

בניית בית בלוס אנג'לס יכולה להיות כרוכה בהגשת מסמכים לחצי תריסר סוכנויות ממשלתיות או יותר. תקלה באפילו סוכנות אחת מקפיאה את כל התהליך. ובלוס אנג'לס, יש תקלות בשפע.

אחת מהבקשות של ריבאס נתקעה לשבוע כשמחלקה איבדה מסמכים דיגיטליים של לקוח. אז התהליך נעצר שוב כשחיל ההנדסה של הצבא נכשל בהגשת הוכחה למחוז לוס אנג'לס שמגרש פונה מפסולת.

"היה לנו מגרש מפונה במשך חודש. היינו מוכנים לבנות. שלחנו להם תמונות שמוכיחות שהמגרש פונה. ולא יכולנו לקבל אישור כי לא היו להם המסמכים", אמר ריבאס.

תגובת ראש העיר

משרד ראש העיר התעקש שאיטי ככל שזה נראה, תהליך האישורים לקורבנות שריפה היה מהיר להפליא בהשוואה לאופן שבו הדברים בדרך כלל מתנהלים.

"העיר הוציאה את אישור השיקום הראשון ב-5 במרץ 2025 - רק 57 ימים אחרי שהשריפה בפליסיידס התחילה. זה מהיר יותר מפי שניים מהאישורים שהוצאו אחרי השריפות ההרסניות קמפ וולסי", אמר משרד באס בהודעה.

אבל אישורים הם רק חלק קטן מהתמונה. אלפי תושבים אפילו לא הגיעו לשלב הזה, תקועים בניסיון לפנות ולבדוק את הנכסים שלהם או נלחמים עם חברות הביטוח שלהם על פיצויים.

משרד ראש העיר התעקש שאיטי ככל שזה נראה, תהליך האישורים לקורבנות שריפה היה מהיר להפליא בהשוואה לאופן שבו הדברים בדרך כלל מתנהלים

"כמו פירומן שמגיע לבית השרוף"

רון גולדשמידט, מייסד חברת נתוני בנייה Briq, איבד את הבית שלו בשריפה ועכשיו מתעד את מאמץ השיקום בפודקאסט "שלושה בחורים חסרי בית".

הוא חושב שלבאס הייתה הזדמנות להיות מנהיגה אמיתית - אבל היא נכשלה לעמוד באתגר.

"היא יכלה להביא את כולם יחד... ולשים אותם בחדר ולהגיד, 'אנחנו הולכים לבנות 10,000 בתים בשנתיים. אנחנו הולכים לסיים את זה'. במקום זה, אנחנו חמישה חודשים פנימה... והפליסיידס עדיין נראה כמו אזור מלחמה".

לגבי הנאום של באס מול הבית של לופס, השכנים שלו לא התרשמו.

"זה מאוד מתנשא לקהילה. היא צונחת פעם בחודש לאירוע צילום, מצטלמת ועוזבת. אבל הרבה אנשים בקהילה כמעט מאשימים אותה בעקיפין במה שקרה להם", אמר גולדשמידט.

"זה כמו פירומן שמגיע לבית השרוף שלך ואומר, 'תראו איזו עבודה טובה אני עושה בשיקום!'"

האמת המרה

למרות כל הקשיים, לופס עדיין אסיר תודה לעזרת העיר. "אני רוצה לתת קרדיט למגיע לו. לא הייתי כאן אלמלא הם", אמר.

אבל הוא גם מודה שהתהליך היה "עבודה במשרה מלאה" שפגעה בחיים המקצועיים והמשפחתיים שלו. הוא גם הוציא הון קטן על פינוי פסולת פרטי, בודקי קרקע פרטיים ועלויות בנייה מהכיס בהמתנה להסכם עם המבטח שלו.

"אני מוכן לעשות כל מה שנדרש, להוציא כל זמן וכסף שנדרש, כי אני רוצה שהמשפחה שלי תחזור. אני רוצה שתהיה להם קהילה", אמר.

אבל בינתיים, רוב השכנים שלו יצטרכו להמשיך לחכות.