הרחבה דרמטית: 36 מדינות נוספות עשויות להיכלל באיסור הכניסה של אזרחיהן לארצות הברית

ממשל טראמפ שוקל הרחבה דרמטית של איסור הנסיעות לארצות הברית, כאשר 36 מדינות נוספות עלולות להיכלל ברשימה השחורה, כך עולה ממזכר פנימי של מחלקת המדינה שסקר ה"וושינגטון פוסט". המהלך יהווה הסלמה נוספת במדיניות ההגירה האגרסיבית של הממשל החדש.

רשימה נרחבת של מטרות חדשות

הרשימה החדשה כוללת 25 מדינות אפריקאיות, ביניהן שותפות חשובות של ארה"ב כמו מצרים וג'יבוטי, לצד מדינות בקריביים, במרכז אסיה ובאיי השקט. המזכר, שנחתם על ידי שר החוץ מרקו רוביו ונשלח בשבת לדיפלומטים אמריקנים, קבע אולטימטום של 60 יום לממשלות המדינות הרשומות לעמוד במדדים ובדרישות חדשות שקבעה מחלקת המדינה.

המדינות שנכללו ברשימה החדשה הן: אנגולה, אנטיגואה וברבודה, בנין, בהוטן, בורקינה פאסו, כבו ורדה, קמבודיה, קמרון, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ג'יבוטי, דומיניקה, אתיופיה, מצרים, גבון, גמביה, גאנה, חוף השן, קירגיזסטן, ליבריה, מלאווי, מאוריטניה, ניז'ר, ניגריה, סנט קיטס ונוויס, סנט לוסיה, סאו טומה ופרינסיפה, סנגל, דרום סודן, סוריה, טנזניה, טונגה, טובאלו, אוגנדה, ונואטו, זמביה וזימבבואה.

הרחבה משמעותית של המדיניות הקיימת

המהלך מהווה הרחבה משמעותית של הצהרה נשיאותית שהוצאה ב-4 ביוני, כאשר ארצות הברית הטילה איסור מלא על כניסת אנשים מאפגניסטן, מיאנמר, צ'אד, הרפובליקה של קונגו, גינאה המשוונית, אריתריאה, האיטי, איראן, לוב, סומליה, סודן ותימן. במקביל הוטלו הגבלות חלקיות על נוסעים מבורונדי, קובה, לאוס, סיירה לאונה, טוגו, טורקמניסטן וונצואלה.

המזכר זיהה מדדים שונים שלהערכת הממשל, המדינות הללו נכשלות לעמוד בהם. חלק מהמדינות אין להן "רשות ממשלתית מרכזית מוכשרת או משתפת פעולה לייצור מסמכי זהות אמינים או מסמכים אזרחיים אחרים", או שהן סובלות מ"הונאה ממשלתית נרחבת". למדינות אחרות יש מספר גדול של אזרחים שעוברים על תנאי הוויזה שלהם בארצות הברית.

דמוקרטים ומבקרים אחרים של ממשל טראמפ תיארו את המאמצים להטיל איסורי נסיעה כוללניים על מדינות נבחרות כשנאת זרים, תוך הצבעה על מאמציו של הנשיא דונלד טראמפ לחסום נסיעות ממדינות בעלות רוב מוסלמי בקדנציה הראשונה שלו ועל המספר הגבוה של מדינות אפריקאיות וקריביות המיועדות בקדנציה הנוכחית

סיבות מגוונות לרשימה השחורה

בין הסיבות הנוספות שצוינו במזכר: זמינות אזרחות תמורת השקעה כספית ללא דרישת תושבות, וטענות על "פעילות אנטישמית ואנטי-אמריקנית בארצות הברית" מצד אנשים מאותן מדינות. המזכר גם ציין שאם מדינה מוכנה לקבל אזרחי מדינות שלישיות שהוסרו מארצות הברית או להיכנס להסכם "מדינה שלישית בטוחה", היא יכולה למתן חששות אחרים.

המזכר קבע מועד אחרון ליום רביעי בשעה 8:00 בבוקר למדינות לספק תוכנית פעולה ראשונית לעמידה בדרישות. לא היה ברור מיד מתי יופעלו ההגבלות המוצעות על הנסיעות אם הדרישות לא יתמלאו.

ביקורת על מדיניות "שנאת זרים"

דמוקרטים ומבקרים אחרים של ממשל טראמפ תיארו את המאמצים להטיל איסורי נסיעה כוללניים על מדינות נבחרות כשנאת זרים, תוך הצבעה על מאמציו של הנשיא דונלד טראמפ לחסום נסיעות ממדינות בעלות רוב מוסלמי בקדנציה הראשונה שלו ועל המספר הגבוה של מדינות אפריקאיות וקריביות המיועדות בקדנציה הנוכחית.

בתחילת קדנציה הראשונה, טראמפ ניסה להגביל נסיעות מאיראן, עיראק, סוריה, סומליה, סודן, תימן ולוב. הגרסה הראשונית של האיסור גרמה לבלבול וכאוס בשדות התעופה. הוא עמד בפני אתגרים משפטיים רבים עד שבית המשפט העליון אישר את הגרסה השלישית שלו ביוני 2018.

הבטחות הקמפיין מתממשות

למרות שאיסור הנסיעות בוטל תחת ממשל ביידן, טראמפ הבטיח שוב ושוב במסע הבחירות להחזיר אותו, וציין שהוא יהיה "גדול יותר מבעבר". ביום ההשבעה, הבית הלבן הוציא צו ביצועי שקרא לסוכנויות אמריקניות, כולל מחלקת המדינה, לחפש "מדינות ברחבי העולם שעבורן מידע הבדיקה והסינון כה חסר עד כדי הצדקת השעיה חלקית או מלאה על קבלת אזרחים מאותן מדינות".

השלכות גיאופוליטיות

ההרחבה המתוכננת של איסור הנסיעות מעוררת חששות מהשלכות דיפלומטיות רחבות. מצרים, למשל, היא שותפה אסטרטגית חשובה של ארה"ב במזרח התיכון ומקבלת מיליארדי דולרים בסיוע ביטחוני שנתי. ג'יבוטי מארחת בסיס צבאי אמריקני חשוב באזור הקרן האפריקנית.

רבות מהמדינות הרשומות הן חברות באו"ם ובארגונים בינלאומיים אחרים, והטלת איסורי נסיעה עליהן עלולה לפגוע ביחסי ארה"ב עם קהילה הבינלאומית הרחבה יותר.

תגובות ציבוריות

תגובות הציבור במקור המאמר היו ברובן ביקורתיות כלפי ההרחבה המתוכננת של איסור הנסיעות, כאשר מגיבים רבים הדגישו גזענות נתפסת ושנאת זרים, שכן המדינות המיועדות הן ברובן לא-לבנות. מגיבים רבים הביעו דאגה מההשלכות על היחסים הבינלאומיים ועל המוניטין האמריקני בעולם.

המהלך המתוכנן מדגים את התחייבותו של ממשל טראמפ למדיניות הגירה קשוחה ויכול להוביל למתחים דיפלומטיים משמעותיים עם מדינות רבות, במיוחד באפריקה ובקריביים, שכבר חוות יחסים מורכבים עם ארצות הברית.