ממשל טראמפ עורר דאגה רבה בקרב אמריקנים רבים לאחר שהכריז על הגבלת גישה לחיסוני קורונה רק לקבוצות בסיכון גבוה. מנהל המזון והתרופות (FDA) חשף מסגרת חדשה שתגביל את האישור לחיסונים לבני 65 ומעלה ולאנשים עם מצבים רפואיים הגורמים להם לסיכון מוגבר למחלה חמורה.
עד כה, חיסוני קורונה היו זמינים לכל אדם מגיל 6 חודשים ומעלה. השינוי החדש יחייב יצרני חיסונים לבצע ניסויים קליניים מבוקרים ויקרים לפני שה-FDA יאשר חיסון מעודכן עבור אנשים בריאים וצעירים יותר. מהלך זה מעלה חששות שיצרנים יחליטו שלא לייצר חיסונים למקטעי אוכלוסייה נוספים בגלל הביקוש הנמוך והעלויות הגבוהות.
"גישת החותמת הגומי לאישור חיסוני קורונה לנצח ללא נתונים קליניים מעודכנים תחת ממשל ביידן הסתיימה כעת", אמרה אמילי הילארד, דוברת משרד הבריאות האמריקני. "המסגרת החדשה של ה-FDA לאישורי חיסונים תתעדף אוכלוסיות בסיכון גבוה תוך דרישה של נתונים קליניים חזקים ברמת זהב עבור אנשים בסיכון נמוך".
החלטה זו פוגעת במיוחד בקבוצות מסוימות: הורים לילדים קטנים, מטפלים בקשישים ובחולים, ואנשים המודאגים מקורונה ארוכה. עבור אנשים רבים, חיסון קורונה הפך לסוג של "שמיכת ביטחון" לאחר שחוו את הפנדמיה הקשה ביותר במאה שנה
החלטה זו פוגעת במיוחד בקבוצות מסוימות: הורים לילדים קטנים, מטפלים בקשישים ובחולים, ואנשים המודאגים מקורונה ארוכה. עבור אנשים רבים, חיסון קורונה הפך לסוג של "שמיכת ביטחון" לאחר שחוו את הפנדמיה הקשה ביותר במאה שנה.
אליסון פלין, בת 56 מניו ג'רזי, כנראה תיחשב כסיכון נמוך, אבל היא מקפידה על חיסונים כדי להגן על בעלה בן ה-72 ולהפחית את הסיכון לתסמיני קורונה ארוכה מתישים שעלולים להוציא אותה מעבודה. "אני לא רוצה להביא את זה הביתה ולהרוג אותו", אמרה פלין. "הם לא נותנים לי לעשות בחירה".
נכון לעכשיו, לא ברור איך בדיוק המסגרת החדשה של ה-FDA תשפיע על הגישה לחיסוני קורונה. המערכת מורכבת ומערבת שחקנים רבים: פקידי בריאות שמחליטים איזה חיסונים להמליץ עליהם, חברות ביטוח שמחליטות איזה חיסונים לכסות, יצרנים שמחליטים איזה חיסונים לייצר, ורוקחים ורופאים שמחליטים איזה חיסונים להחזיק.
למרות זאת, רבים אמרו שהם יהיו מוכנים לשלם מכיסם הפרטי עבור החיסונים. סברינה הרמוסייה, חוקרת בריאות ציבורית בניו יורק, אמרה שהיא רוצה להישאר מעודכנת בחיסונים כדי להגן על אביה בן ה-88 שהיא מבקרת בקביעות ולשמור על בריאות ילדיה בני 3 ו-7. "בהחלט הייתי משלמת על זה, וכנראה גם עבור אנשים בקהילה שלנו", אמרה הרמוסייה בת ה-46.
אבל זה גם מדאיג אותה. "המדינה שלנו תהיה פחות שוויונית כי מי שיכול לשלם על זה יוכל לקבל אותו", אמרה. החשש הזה משותף לרבים - שהגבלת הגישה תיצור פער בין עשירים לעניים בגישה לחיסונים.
כריסטינה דנטיקו ארגנה לבנה בן ה-6 לקבל עוד חיסון קורונה ביום שישי, מודאגת שלא תוכל לעשות זאת בסתיו. לה כבר היה קשה לחסן אותו ונאלצה להתקשר לחמישה מקומות בסתיו האחרון כי רופא הילדים שלו ומספר בתי מרקחת מקומיים לא החזיקו את החיסונים. "אני לא מודאגת מאיתנו ללכת לבית החולים או למות כמו שהייתי בתחילת הפנדמיה, אבל עכשיו אנחנו רק מנסות לחיות חיים חלקים ופחות מפריעים", אמרה דנטיקו בת ה-43 מאזור סיאטל.
ווינאי פראסד, מבקר בולט של חיסוני קורונה שנתיים לכל האמריקנים שמשמש כעת כפקיד הבכיר לחיסונים ב-FDA, דחה את היתרונות של חיסונים שנתיים להגנה על פגיעים. "מה לגבי שתקבל חיסון כדי לבקר את סבתא? ובכן, עד היום, אין ראיות איכותיות גבוהות שאתה מקבל חיסון כדי לבקר את סבתא שלך מגן על סבתא שלך מעבר לסבתא שלך שמקבלת את החיסון בעצמה", אמר פראסד.
מצד שני, מומחים אחרים טוענים שיש הצדקה לחיסונים רחבים יותר. ג'ייסון שוורץ, פרופסור עמית באוניברסיטת ייל המתמחה במדיניות חיסונים, אמר: "אם היינו מחכים עד שיהיו לנו כל פיסות הראיות שהיינו רוצים על כל התערבות רפואית על השולחן שלנו, היינו משותקים מחוסר החלטיות".
נכון לעכשיו, רק 23% מהמבוגרים האמריכנים קיבלו את החיסון האחרון, כולל יותר מ-40% מהקשישים ו-13% מהילדים. מרטי מקארי, נציב ה-FDA, אמר שהציבור כבר אמר "לא" לחיסוני קורונה מתגברים.
למרות זאת, שלושה רבעים מהמבוגרים האמריכנים כבר סובלים ממצב שיסמיך אותם כסיכון גבוה, כולל גורמי סיכון נפוצים כמו חוסר פעילות גופנית, היסטוריה של עישון והפרעות מצב רוח.
ההמלצה למי צריך לקבל חיסון קורונה צפויה להגיע בחודש הבא מהוועדה המייעצת לחיסונים של ה-CDC. הוועדה הזאת יכולה להוסיף משפט להמלצה שיאפשר גם לאנשים צעירים ובריאים לקבל חיסון, מה שיאפשר לביטוח לכסות את עלויות החיסונים.
השינוי במדיניות מגיע יותר מחמש שנים אחרי שהקורונה החדש הגיע לארה"ב, כאשר גופי רוב האנשים כבר מאומנים להילחם בוירוס דרך חיסון או זיהום קודם. שיעורי האשפוז הפכו נמוכים, אבל קורונה ארוכה נותרה דאגה מרכזית עבור מבוגרים בריאים.
המחלוקת הזאת מדגישה את המתח בין בריאות הציבור, חופש אישי, ושיקולים כלכליים בעידן הפוסט-פנדמי.