לירי אלבג, החיילת הישראלית שהייתה בשבי חמאס במשך יותר משנה, נעצרה זמנית על ידי הרשויות האמריקניות עם הגעתה לנמל התעופה JFK בניו יורק, לאחר שהרישומים שלה הצביעו בטעות על כך שהיא עדיין נמצאת בשבי.
אלבג, בת 19, נלקחה לחקירה ועוכבה כשעה לאחר הנחיתה. פקידים ישראליים התערבו לפתור את המצב, והיא הורשתה בסופו של דבר להיכנס לארצות הברית ולהמשיך בחופשה שלה.
"הייתה חקירה, אבל הכל בסדר", אמר אביה אלי אלבג. "המערכת שלהם עדיין הראתה אותה כחטופה - הם לא עדכנו את הרישומים. זה רק חופשה. לירי לא הייתה בלחץ. זה היה לא נעים, אבל זה עבר".
הצעירה שירתה כתצפיתנית בצה"ל ונחטפה מבסיס נחל עוז הצבאי במהלך מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר שהציתה את המלחמה הנוכחית בעזה. היא שוחררה לאחר 477 יום בשבי כחלק מעסקת חטופים ומאז הצטרפה למאמצי הסברה לשחרור אחרים שעדיין מוחזקים בעזה.
אלבג, בת 19, נלקחה לחקירה ועוכבה כשעה לאחר הנחיתה. פקידים ישראליים התערבו לפתור את המצב, והיא הורשתה בסופו של דבר להיכנס לארצות הברית ולהמשיך בחופשה שלה
המקרה המביך מדגיש את המורכבות הבירוקרטית שעלולה להיווצר כאשר מערכות ממשלתיות אינן מתעדכנות במהירות לגבי שינויים במצבם של אנשים בנסיבות יוצאות דופן. במקרה של לירי אלבג, המעבר מסטטוס של "חטופה" ל"משוחררת" לא התעדכן במערכות הביטחון האמריקניות.
פקידים ישראליים פעלו במהירות מאחורי הקלעים כדי לטפל במה שהם ראו כתקרית דיפלומטית רגישה פוטנציאלית ולמנוע מצוקה נוספת מאלבג, על פי מקורות המכירים את הפרטים.
לירי אלבג הפכה לאחת הפנים המוכרות של משפחות החטופים במהלך תקופת השבי הארוכה שלה. כתצפיתנית בבסיס נחל עוז, היא הייתה בין החיילות הצעירות שנחטפו באותו בוקר טרגי של 7 באוקטובר כשחמאס פרץ דרך הגדר והתפזר ברחבי הקיבוצים והבסיסים הצבאיים בעוטף עזה.
במהלך 477 ימי השבי, משפחתה הובילה מאבק ציבורי להחזרתה ושל שאר החטופים. היא שוחררה כחלק מהעסקה שהושגה לאחר מאמצים דיפלומטיים אינטנסיביים שכללו מתווכות מצד מצרים וקטר.
מאז שחרורה, אלבג הצטרפה למאמצי ההסברה של משפחות החטופים וניצולי השבי. היא נאמה בכיכר החטופים בתל אביב ובאירועים נוספים, וקוראת לשחרור החטופים הנותרים שעדיין מוחזקים בעזה.
השתתפותה בפעילות הציבורית הפכה אותה לדמות מוכרת במאבק לשחרור החטופים, והמעמד הזה הופך תקלות כמו זו בנמל התעופה לחשובות יותר מבחינה דיפלומטית וציבורית.
לירי אלבג אינה החטופה המשוחררת הראשונה שחווה תקלות הקשורות למעמדה החדש. מיה שם, חטופה נוספת ששוחררה, חוותה תקרית דומה בפסטיבל קאן כשלקחו ממנה סרט צהוב של החטופים שהיא ענדה.
מקרים אלה מדגישים את הצורך בתיאום טוב יותר בין מערכות הביטחון הבינלאומיות ועדכון מהיר של מאגרי המידע כדי למנוע מצבים לא נוחים לניצלי טרור ומשפחותיהם.
התקלה בנמל התעופה מעוררת גם שאלות לגבי התיאום בין ישראל לארצות הברית בנושאים הקשורים לחטופים. למרות הקשרים ההדוקים בין שתי המדינות ושיתוף המידע הענף ביניהן, המקרה מראה שישנן עדיין פרצות בזרימת המידע.
המהירות שבה פקידים ישראליים הצליחו לפתור את הבעיה מעידה על קיומם של ערוצי תקשורת יעילים, אך המקרה עצמו מדגיש את הצורך בשיפור המערכות האוטומטיות לעדכון מאגרי מידע.
המקרה של לירי אלבג בנמלהתעופה JFK מדגיש את המורכבות שבחזרה לחיים רגילים לאחר חוויית שבי טרור. מעבר לטראומה הפסיכולוגית ולהתמודדות עם זיכרונות קשים, החטופים המשוחררים נתקלים גם באתגרים בירוקרטיים ומנהליים שנובעים מהמעמד הייחודי שלהם.
התקלה, שנפתרה בסופו של דבר תוך שעה, מזכירה לכולנו שהחזרה לנורמליות היא תהליך מורכב שדורש רגישות ותיאום בין גורמים רבים. לירי אלבג ממשיכה כעת בחופשתה בארצות הברית, אך המקרה ישמש לקח לשיפור ההליכים העתידיים.