עיר המיליונרים: ניו יורק מובילה בעושר עולמי ודוחקת את מעמד הביניים

אומרים שאם אתה יכול להצליח בניו יורק, אתה יכול להצליח בכל מקום. אבל עבור מספר גדל והולך של משפחות ממעמד הביניים, אפילו לשרוד בעיר הופך לבלתי אפשרי כמעט.

על פי דוח חדש מחברת הנלי ושותפים (Henley & Partners), ניו יורק מתהדרת בכמעט 400,000 מיליונרים, המספר הגבוה ביותר מכל עיר בעולם. בעשור האחרון, מספר המיליונרים בניו יורק גדל ב-45%, בזכות משקיעים, יזמי טכנולוגיה ואליטות עסקיות הנוהרים למטרופולין. בעוד שהמגפה עוררה לזמן קצר חששות מפני עזיבה המונית, העשירים של ניו יורק נשארו במקומם - והתרבו.

אך זרימת העושר באה במחיר. ניו יורקים רגילים, אפילו אלה המרוויחים הכנסות של שש ספרות, מרגישים את הלחץ הכלכלי.

על פי דוח חדש מחברת הנלי ושותפים (Henley & Partners), ניו יורק מתהדרת בכמעט 400,000 מיליונרים, המספר הגבוה ביותר מכל עיר בעולם. בעשור האחרון, מספר המיליונרים בניו יורק גדל ב-45%, בזכות משקיעים, יזמי טכנולוגיה ואליטות עסקיות הנוהרים למטרופולין. בעוד שהמגפה עוררה לזמן קצר חששות מפני עזיבה המונית, העשירים של ניו יורק נשארו במקומם - והתרבו

"נאלצנו לעזוב"

דנה דניס, שנולדה וגדלה בברוקלין, היא אחת מרבים שנלכדו במשבר מחירי הדיור של העיר.

היא ובעלה מרוויחים יותר מ-100,000 דולר בשנה - משכורת שהייתה מספקת חיים נוחים בחלקים רבים אחרים של המדינה. עם זאת, לאחר הולדת ילדם הראשון, הם הבינו שלהישאר בברוקלין אינו אפשרי.

"ראיתי דירות בשוק בכ-4,500 דולר [שכר דירה חודשי] אם רציתי להישאר, אפילו בבדפורד-סטייבסנט. זה לא מידטאון שאנחנו מדברים עליו, נכון? אני מדברת על מרכז ברוקלין," נזכרה דניס בשיחה עם NBC News.

מכיוון שלא הצליחו למצוא דירת שני חדרים שיכלו להרשות לעצמם, המשפחה עברה לניו ג'רזי - והם רחוקים מלהיות לבד, לפי מחקר ממכון מדיניות הכספים. בשנת 2022, תושבים שעזבו את ניו יורק הרוויחו בדרך כלל פחות מ-172,000 דולר בשנה. יתר על כן, יותר משליש מהעוזבים אמרו שעברו באופן ספציפי בחיפוש אחר דיור בר-השגה.

בתגובה לבעיה, ראש עיריית ניו יורק אריק אדמס מקדם את יוזמת "עיר של כן", שמטרתה להגדיל באופן דרמטי את בניית הדיור, עם יעד להוספת עשרות אלפי יחידות חדשות במהלך 15 השנים הבאות.

עם זאת, עבור רבים כמו משפחת דניס, העזרה אינה מגיעה מהר מספיק. אפילו ניו ג'רזי אינה בהכרח מקלט בטוח לטווח ארוך. "אנחנו לא מוצאים בתים, אפילו לא כאן בניו ג'רזי, שהם מתחת ל-750,000 דולר," ציינה דניס.

פער עושר הולך וגדל

התופעה בניו יורק היא דוגמה קיצונית לתופעה רחבה יותר המתרחשת בערים גדולות ברחבי העולם. לונדון, טוקיו, סן פרנסיסקו והונג קונג כולן נאבקות עם פערי עושר גדלים ומשבר דיור בר-השגה.

ד"ר ג'ייסון סמית', כלכלן העירוני באוניברסיטת קולומביה, מסביר כי המגמה הנוכחית בניו יורק היא תוצאה של מספר גורמים המתכנסים: "מדיניות נדל"ן מגבילה, שיעורי בנייה נמוכים, עלייה בהשקעות זרות, וריכוז גובר של עושר בידי מעטים."

לפי דוח ממשרד המבקר של ניו יורק, העיר צריכה לבנות לפחות 50,000 יחידות דיור חדשות בשנה כדי להדביק את הביקוש. אך בשנה שעברה, רק כ-23,000 יחידות הושלמו.

בנוסף, כ-30% מהדירות החדשות שנבנו בשנתיים האחרונות הן דירות יוקרה, עם מחירים התחלתיים של למעלה ממיליון דולר.

"אנחנו רואים בניין אחר בניין של דירות פנטהאוז הנמכרות לקונים בינלאומיים שלעתים קרובות אפילו אינם מתגוררים בהן," אומרת רוזה מנדז, פעילת דיור בהארלם. "בינתיים, משפחות העובדים בניו יורק מתקשות למצוא דירה בת שני חדרים שהן יכולות להרשות לעצמן."

השפעות רחבות יותר

ההשפעות של שינוי ההרכב הכלכלי בניו יורק מורגשות הרבה מעבר לשוק הדיור. בתי ספר, עסקים מקומיים ותרבות השכונה חווים כולם שינויים משמעותיים.

ג'ון וויליאמס, בן 47, היה הבעלים של מכבסה בברוקלין במשך 15 שנה לפני שנאלץ לסגור בשנה שעברה בגלל עלייה חדה בשכר הדירה. "אנשים חושבים שג'נטריפיקציה משפיעה רק על הדיירים, אבל היא הורסת גם עסקים קטנים," הוא אומר. "עזבו אותנו לא רק לקוחות ותיקים, אלא גם עובדים שלא יכלו יותר להרשות לעצמם לגור במרחק הליכה."

מורים, כבאים, אחיות ושוטרים - עמוד השדרה של העיר - מוצאים את עצמם נוסעים שעות ארוכות, עם נסיעות של יותר משעתיים בכל כיוון הפכו לשגרה עבור רבים.

מטרופולין ניו יורק מאבד גם משפחות צעירות, שבעבר היו עוברות לרובעים החיצוניים אך כעת עוזבות את האזור לחלוטין. לפי נתוני מפקד האוכלוסין, האוכלוסייה מתחת לגיל 18 בניו יורק ירדה ב-9.4% בעשור האחרון.

פתרונות אפשריים

יוזמת "עיר של כן" של ראש העירייה אדמס כוללת הקלות בתקנות אזור תכנון, תמריצים למפתחים לבנות יותר דיור בר-השגה, ומסלול מהיר לאישורי בנייה.

מועצת העיר אישרה לאחרונה גם חבילת חקיקה הידועה בשם "חוקי הדיור ההוגן", המהדקת את ההגנות על דיירים, מגבילה עליות בשכר דירה, ומקשה על בעלי בתים לפנות דיירים.

אך מבקרים טוענים שהיוזמות הללו, בעוד שהן צעדים בכיוון הנכון, אינן מספיק עמוקות כדי לטפל בשורש הבעיה.

"ניו יורק צריכה לחשוב מחדש באופן יסודי על מדיניות המגורים שלה," אומרת פרופסור סוזן גרינפילד מבית הספר למדיניות ציבורית ב-NYU. "זה לא רק עניין של בניית יותר דירות - אלא מי יכול להרשות לעצמו אותן, ומה קורה לשכונות כשהן הופכות לנגישות רק לעשירים ביותר."

בינתיים, עבור משפחות כמו משפחת דניס, פתרונות אלה מגיעים מאוחר מדי. "אני אוהבת את ניו יורק ותמיד אראה בה את הבית שלי," אומרת דניס. "אבל לא יכולתי לגרום לילד שלי לגדול בעיר שדחפה אותנו החוצה. אולי יום אחד נוכל לחזור, אבל לפי איך שהדברים נראים עכשיו, זה נראה כמו חלום רחוק."