דרך של 20 שנה: אם ובנה סיימו יחד תואר אקדמי

יום האם השנה מקבל משמעות מיוחדת עבור הייביל לופז. אחרי יותר מעשרים שנים של התמדה שהחלו בהחלטה לעזוב את מולדתה, לופז, בת 48, צעדה על במת טקס הסיום של מיאמי דייד קולג' ב-26 באפריל כדי לקבל את התואר האקדמי שציפתה לו זמן רב.

מה שהפך את הרגע לבלתי נשכח היה מי שצעד לצדה — בנה בן ה-20, סבסטיאן.

"זה היה רגע מאוד רגשי," אמרה לופז, שסיפרה בגאווה לסגל האקדמי על הבמה שבנה צועד מאחוריה. סיום הלימודים המשותף התאפשר בעזרת יועצת אקדמית ותיקה, ג'נט קמפוס, שתמכה בלופז במשך יותר מעשור. במהלך פגישה לדון בקורסים האחרונים של לופז, קמפוס גילתה שבנה של לופז היה רק קורס אחד קצר מסיום התואר. היא רשמה אותו במקום, והוא סיים חמישה קורסים באותו סמסטר כדי שיוכל לצעוד לצד אמו.

"היא הייתה בלימודים יותר זמן ממה שאני חי," אמר סבסטיאן וורה. "הייתי פשוט מאוד, מאוד שמח בשבילה... מאוד גאה בה."

זוהי אבן דרך שנבנתה במשך יותר מ-20 שנה.

אחרי יותר מעשרים שנים של התמדה שהחלו בהחלטה לעזוב את מולדתה, לופז, בת 48, צעדה על במת טקס הסיום של מיאמי דייד קולג' ב-26 באפריל כדי לקבל את התואר האקדמי שציפתה לו זמן רב. מה שהפך את הרגע לבלתי נשכח היה מי שצעד לצדה — בנה בן ה-20, סבסטיאן

מסע שנקטע

לופז נולדה וגדלה במטנזס, קובה, והייתה רק שלושה חודשים לפני סיום תואר בביולוגיה במכון חואן מרינלו כשהיא ובעלה החליטו את ההחלטה הקשה לברוח מהמדינה. היא הייתה בת 22.

"עם הבעיות והממשל הקובני, אם מסיימים תואר, אתה פשוט כבול," היא אמרה. "אז החלטנו לעזוב."

מקובה לספרד ולבסוף לארצות הברית, לופז הגיעה למיאמי ביולי 2000 ללא מכונית, ללא רישיון ועם אנגלית מוגבלת. היא רכבה על אופניים לעבודה במכולת מקומית באלפאטה, עבדה במאפיות ובמפעלי קוסמטיקה ונרשמה לקורסי אנגלית במיאמי דייד קולג'.

בסופו של דבר, היא נשכרה כקופאית בבנק קולוניאל, והחלה קריירה שתימשך יותר משני עשורים ומספר מיזוגים בנקאיים. כיום, לופז היא סגנית נשיא בכירה ויועצת עסקית בבנק טרויסט, המייעצת ללקוחות עסקיים עתירי הון ברחבי דרום פלורידה.

ובכל זאת, למרות ההצלחה המקצועית, מטרה אחת נותרה בלתי מושלמת: התואר האקדמי שלה.

"גרם לי להרגיש לא שלמה"

"מה שהמשיך לדרבן אותי היה שנשארו לי שלושה חודשים לסיים את התואר," אמרה לופז. "לא להיות מסוגלת לסיים גרם לי להרגיש לא שלמה כאדם."

הדרך האקדמית שלה הייתה הכל חוץ מלינארית. היא למדה תוך כדי גידול ילדים, דרך גירושין, במהלך ניתוח מוח של בנה בגיל 14 ולאחר מותו של בעלה לשעבר, שנהרג בעת רכיבה על אופניים בקוזוויי ריקנבקר ב-2022.

עם זאת, לופז המשיכה, לעתים קרובות לקחה רק קורס אחד בסמסטר תוך כדי עבודה והורות במשרה מלאה.

"הייתי צריכה לבנות חיים," אמרה. "לשלם חשבונות. היו לי ילדים ובניתי קריירה מוצלחת. אבל אף פעם לא הפסקתי לקחת קורסים."

וורה אמר שכשהיה צעיר יותר, הוא לא יכול היה להבין את חומרת מצבה של אמו ורק באמת פקח את עיניו לכך אחרי שאביו נפטר.

"הייתי מסוגל להבין, וואו, האישה הזו עבדה בפרך כל חייה," אמר וורה. "היא לא עצרה במשך 20 השנים האחרונות שיכולתי לראות אותה."

אביה של לופז נפטר כשהייתה בת 13, משהו שלדבריה עזר לה להבין ולנווט את האובדן של בניה.

"אבי היה החבר הכי טוב שלי," אמר וורה. "יכולתי לדבר איתו על הכל."

דרך כל זה, ההשכלה נשארה עמוד תווך עבור לופז. "אמא ואבא שלי היו אנשי מקצוע," אמרה. "הם תמיד אמרו לי, 'את מה שאת לומדת, אף אחד לא יכול לקחת ממך'."

בסופו של דבר היא החליפה מביולוגיה לתואר שמתאים יותר לקריירה שלה: תואר ראשון במדעים יישומיים בפיקוח וניהול, עם התמקדות בחדשנות מנהיגות וניהול.

"יש לי אישיות של מנהיגה," אמרה.

בזמן שהיא חצתה את קו הגמר האקדמי, כך גם בנה. בוגר תיכון ג'ון א. פרגוסון, הוא השלים את התואר שלו באמנויות במימון במיאמי דייד קולג' וכעת בדרכו לאוניברסיטה הבינלאומית של פלורידה. הוא גם מנהל את עסק הריפוד המותאם אישית שאביו הותיר מאחור, ומשמש כמנכ"ל בגיל 20 בלבד.

"אני אומרת לצעירים כל הזמן: אתם יכולים לעשות הכל בו-זמנית," אמרה לופז. "אתם פשוט צריכים להיות עקביים, לדעת מה אתם רוצים ולקחת צעדים קטנים."

ביום האם השנה, משפחת לופז מתכננת להתאסף בביתה בקנדל, לעשות על האש בחצר האחורית, מוקפים בכלבים, בני דודים ואם המשפחה בת ה-84 שהפכה את החינוך לעדיפות משפחתית.

זה לא יהיה אירוע מפואר, אבל הוא יהיה מלא בגאווה. אחרי הכל, ביום האם הזה, לופז אינה רק אמא. היא בוגרת אוניברסיטה.

לא רק סיפור אישי

סיפורה של לופז מהווה דוגמה מעוררת השראה למסעם של מהגרים רבים בארצות הברית. קהילת המהגרים הקובנים במיאמי, שמונה יותר מ-700,000 אנשים, ידועה באתוס העבודה הקשה וההתמקדות בחינוך.

לפי נתונים אחרונים, יותר מ-36% מהסטודנטים במכללות ציבוריות בדרום פלורידה הם הראשונים במשפחתם שמקבלים תואר אקדמי, ורבים מהם עושים זאת תוך כדי עבודה במשרה מלאה ותמיכה במשפחותיהם.

סיפורה של לופז מבליט גם את האתגרים המיוחדים של אימהות חד-הוריות, שמהוות כמעט 30% ממשקי הבית עם ילדים במיאמי-דייד. עבור נשים אלה, השגת תואר אקדמי אינה רק הישג אישי אלא גם מקפצה למוביליות כלכלית לדור הבא.

ד"ר מריה מרטינז, דיקנית הסטודנטים במיאמי דייד קולג', רואה בלופז דוגמה בולטת למה שהיא מכנה "מנטליות ההתמדה".

"אנחנו מלמדים את הסטודנטים שלנו שהמסלול לא צריך להיות מושלם כדי להיות מוצלח," אמרה מרטינז. "אתגרים, עיכובים ומחסומים הם חלק מהמסע, והכוח לשרוד דרכם הוא לפעמים השיעור החשוב ביותר."

עבור סבסטיאן, ללמוד לצד אמו היה שיעור במחויבות. "אם היא יכולה לעשות את זה עם כל מה שהיא התמודדה איתו, אין לי תירוצים," הוא אמר. "היא הציבה רף שאני רוצה להתעלות אליו."