ממשל ביידן נמצא בעיצומה של מערכה דיפלומטית שמטרתה למנוע מבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) להוציא צווי מעצר לבכירים בישראל, כולל ראש הממשלה בנימין נתניהו.
בית הדין הפלילי הבינלאומי צפוי להנפיק צווים גם לשר הביטחון יואב גלנט ולרמטכ"ל צבא ההגנה לישראל, הרצי הלוי, בקשר להפרות לכאורה של זכויות אדם בקנה מידה גדול הקשורות למלחמה בעזה.
אקסיוס מדווחת כי ממשלת ישראל "מודאגת ביותר" מאפשרות שחרור צווים שכאלה, על רקע דיווחים כי נתניהו "נתון בלחץ בלתי רגיל" בגלל מציאות שעלולה להיות מביכה ביותר עבורו.
נתניהו ביקש באופן אישי מהנשיא ביידן להתערב עבורו.
הבית הלבן פרסם ביום שני הודעה חדשה שבה הדגיש כי ארצות הברית "אינה תומכת" בחקירת ה-ICC המתמשכת בגין פשעי מלחמה ישראלים.
החקירה של בית הדין חוזרת למעשה כל הדרך למלחמת ישראל-חמאס ב-2014 - במערכת צוק איתן.
בית המשפט בהאג הוציא במרץ 2023 צו מעצר לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין על רקע מלחמת אוקראינה, כך שהדבר אומר שבאופן אירוני נתניהו יכול להיות בקרוב "מבוקש" לצד פוטין.
ביום שישי אמר נתניהו בהתרסה: "לעולם לא נפסיק להגן על עצמנו. בעוד שהחלטות בית המשפט בהאג לא ישפיעו על פעולותיה של ישראל, הן יהוו תקדים מסוכן המאיים על חיילי ופקידי כל דמוקרטיה הנלחמת בטרור ותוקפנות פושעת".
אם בית הדין הפלילי הבינלאומי אכן יוציא צווי מעצר למנהיגים ישראלים, הדבר עלול להוביל ל"גל של אנטישמיות ברחבי העולם" שעלול לפוצץ עסקת חטופים פוטנציאלית בשל תחושת חמאס כי גבו איננו עומד אל הקיר עוד. בינואר הוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי פסיקת ביניים שקבעה כי לתביעתה של דרום אפריקה כנגד ישראל יש כשירות משפטית וכי היא תתקדם הלאה ותידון, תוך הוראה לישראל כי עליה לנקוט בכל האמצעים למנוע מעשי רצח עם נגד פלסטינים ברצועת עזה.
בסופו של דבר ל-ICC אין כוח אכיפה בפני עצמו, אבל הוא יכול לקרוא למדינות החברות בו לעצור מנהיגים ברשימה השחורה שלו אם אי פעם יעברו בשטחן.
פוטין באוגוסט ביטל נסיעה אישית לדרום אפריקה בדיוק כדי למנוע מצב מביך שכזה.
